כמה עולה לעבוד עם יוצרי תוכן ומשפיעני רשת?

להלן מספר ציטוטים מתוך הכתבה שבהם הוזכרו סכומים המשולמים ליוצרי/ות תוכן:

“..סרטונים בטיקטוק יכולים להגיע בקלות ל-15-20 אלף שקל וצפונה לפרויקט אחד. אם מדובר במשהו יותר מורכב, שכולל כמה ימי צילום למשל, אז אפשר להגיע לעשרות רבות פר מותג...”.

“..משפיענים טובים בטיקטוק ובאינסטגרם מגיעים בחודש לשש ספרות וגם עוברים אותן. אני לא יכול להיכנס לכיס של אותם יוצרים, אבל יודע כבר על כמה יוצרים שמתחת לגיל 30 שמרוויחים גם 200 ו-300 אלף שקל בקלות מיצירת תוכן בצורה טובה...”.

“..באינסטגרם אתה משלם למשפיען על רצף פעימות סטוריז (מספר סטוריז באותו נושא שמובילים בסוף למכירה), בטיקטוק המשפיען הוא המפיק, וכמפרסם אתה מקבל סרט שלם. לפעמים הוא מקודם על ידי המפרסם ולפעמים נשאר אצל הטיקטוקר. הרבה יותר קשה לחזות בתור מפרסם לכמה צפיות הסרטון יגיע. אפשר לקחת טיקטוקר קטן, לא לשלם לו הרבה כסף, אבל הסרטון יכול להגיע למיליון צפיות. אפשר לקחת מישהו מאוד גדול או מוכר, והסרטון שלו לא יצליח. בטיקטוק מה שמעניין זה התוכן. העלויות משתנות ותלויות בהרבה גורמים. זה יכול להתחיל במאות שקלים או אלפים בודדים ולהגיע ל-20 אלף שקל ואפילו יותר, תלוי בטיקטוקר ובמוכרות שלו…”.

“..אני יודעת שטיקטוקר יכול להרוויח על סרטון אחד 5,000 שקל, ויש כאלה גם ב-20 אלף שקל. אני לא מכירה טיקטוקר ששילמו לו 100 אלף שקל על סרטון. אני עובדת למשל עם יולי ויצמן והיא אחת החזקות בפלטפורמה, מציעים לה סכומים מאוד יפים על סרטונים, אבל מאוד קשה לה עם זה. היא מאוד מפחדת שזה יפגע לה בעמוד…”.

“..באינסטגרם המשפיענים עובדים לפי חוזים שנתיים. “אם ניקח חברת קוסמטיקה, הבסיס יכול להיות למשל 15 אלף שקל בחודש, ועל כל קרם שנמכר, המשפיענית מקבלת עמלה של 10-12%. זה יכול להגיע למאות אלפי שקלים בחודש…”.

“..ומה קורה בעולם? חברת יומנז עובדת בכמה שווקים בעולם ביניהם אירופה, אמריקה ואפריקה, ולדבריהם שם הסכומים נעים בין 500 דולר ל-15 אלף דולר לסרטון לננו ומיקרו משפיענים (עם מספר עוקבים מצומצם יחסית אבל ממוקד) ואצל A ליסט יכול גם להגיע לעשרות אלפי דולרים…”.

להלן מספר ציטוטים מתוך הכתבה שבהם הוזכרו סכומים המשולמים ליוצרי/ות תוכן:

“..כיום, מרבית משפיעניות ומשפיעני הרשת מציעים את שירותיהם לחברות במסגרת מה שמכונה “פעימה” – שילוב של מספר פרסומים, אשר לרוב כולל שלושה-חמישה סטורי’ז עוקבים. “רוב המפרסמים הבינו שסטורי אחד לא עובד… נגיד פרסמתי משהו פעם אחת, אז כן יקנו אותו, אבל לא יחזרו לקנות אותו שוב בעוד שבועיים. לכן, רוב החברות עושות היום חוזים לחצי שנה. ככה הן גם ‘תופסות’ את החזקות בחוזה והן לא יכולות לעשות עם דברים אחרים, ואז הן משלמות הרבה כדי שתהיי איתם ולא עם אחרים…”.

“..החברות לא משלמות בפעם אחת. לרוב מדובר במשכורת חודשית, אבל מזה הסוכנות לוקחת אחוזים והמדינה לוקחת עוד 50%, כי זה עסק בלי הוצאות. אני מרוויחה את מה שנשאר…”.

“..המחיר של ‘פעימה’ נקבע לפי מספר הצפיות הממוצע שאתה עושה, השם שלך ולפי כמה החברה רוצה אותך… פעימה של מישהו שיש לו בערך 100-70 אלף עוקבים זה 9,000-6,000 שקל ופעימה למישהו שיותר מזה זה בסביבות 14-12 אלף שקל. זאת, בהנחה שאין גם מכר, ואז מתמחרים את זה קצת אחרת. על פוסט אני לוקחת למשל פי שניים ואפילו יותר כי אני לא רוצה את זה, אנחנו רוצים שהפיד לא יהיה מסחרי…”.

“..מכר זה בעצם אחוזים מהמכירות, בנוסף לשכר בסיס. הם מוכרים המון, במאות אלפי שקלים, וקוד הקופון הוא בעצם מדד לחברה לדעת כמה מכירות הגיעו דרך המשפיען. כדי לעודד אותם למכור, הופכים אותם בעצם לשותפים במכירות. למשל, מכל מה שהן מוכרות הן מקבלות 10%…”.

“..משפיעניות חזקות שמוכרות המון, הרבה פעמים מעדיפות אחוזים על שכר בסיס. זה מעודד אותן למכור יותר. יש קליקה של משפיעניות שהן מאוד חזקות במכר. כשהן מעלות משהו זה מיד מקפיץ את המותג…”.

“..למשל, בחודש נובמבר האחרון, בזמן החגים, קורין גדעון עשתה פרויקט עם ‘קליניק’ ומכרה ביותר מ-700 אלף שקל. רק השנה, ב-2022, ההכנסות של קורין עברו את מה שהן היו כשהיה לה חוזה ב’קשת’. היא מרוויחה הרבה יותר עכשיו, זה משתלם לה…”.

“(הסוכנת) מקבלת בין 10% ל-15% מהרווחים של המשפיען או המשפיענית, לרבות תשלומים שקיבלו על מכירות.. (ובתמורה)… משקיעה בהם המון מחשבה ובונה איתם גאנט חודשי של מה מעלים ומתי, כי יש להם כל כך הרבה חוזים וצריך לשים לב שלא מעלים יותר מדי בכל יום”.