יום הזיכרון במהלך משבר הקורונה זה זמן טוב להעריך את מה שיש לנו – וגם בימים שכאלה יוצרי תוכן מוצאים את הדרך לבטא את עצמם ולחבר את התחושות לעשייה
הפוסט נכתב במקור במהלך ערב יום הזיכרון 2020 בקבוצת הפייסבוק של “יוצרים תוכן” המיועדת ליוצרי תוכן
ערב יום הזיכרון היום, ואני מניח שלכל אחד ואחת בקבוצה יש הדרך שלהם להתמודד עם היום הזה. אם יצרתם תכנים כלשהם בנושא יום הזיכרון לחללי צה”ל או יום העצמאות הבא עלינו לטובה אני מקווה שכבר הבנתם שהמטרה של הקבוצה כאן היא שיתוף תכנים – אז תרגישו חופשי לעשות זאת.
באופן אישי, יצא לי להתעסק ביומיים האחרונים ביצירת פרסומים גם ליום הזיכרון וגם ליום העצמאות במסגרת ה”עבודה המסודרת” שלי, והיו לי כמה תובנות מאוד מעניינות – למשל:
- שהרבה גורמים לוקחים את אותן תמונות מאותם מאגרים (כמו הנרות בתמונה של “יזכור”, שבלא מעט מקרים זה ממש לא נרות הזיכרון שאנחנו רגילים אליהם).
- חברות וארגונים גדולים משתמשים במאגרים חינמיים של תמונות, מה שגורם לי לתהות אם זה מטעמי חיסכון או שמא ישנן סיבות אחרות.
- לתאגידים וחברות יש נטייה לפרסם את התכנים של יום הזיכרון בפלטפורמות מסוימות (כמו למשל פייסבוק) לעומת פלטפורמות אחרות (לדוגמא אינסטגרם) שהם נמנעים מלפרסם בהן בכלל או מעלים את התכנים בצורה מינימליסטית.
מצד אחד אני חושב שביום כזה ה”בנאליות” בקריאייטיב היא מתקבלת על הדעת ואני שמח לראות שדווקא כאן יש אחידות מסוימת (כי לי היא גורמת להרגיש חלק ממשהו).
ברמת הקבוצה של “יוצרים תוכן”, יצא לי להתכתב כאן עם אנשים ושמחתי לראות שמנצלים את היצירה כדי לעשות דברים למען אנשים אחרים, להנציח את זכר הנופלים, לחלוק את הרגשות שהיום הזה מעלה בנו או כל דרך אחרת שמוצאים לנכון להתבטא בה.
ובהקשר של ימים מהסוג הזה, יש תכנים שלא רואים אור אף פעם, או עצוב מזה – שירים וסיפורים של גיבורים שנפלו בקרב ולא זכו לראות את היצירה שלהם מתפרסמת בעודם בחיים.
אז בין אם היצירה שלכם תזכה להתפרסם בקבוצה הזאת ובין אם לא – זה בסדר גמור. הכי חשוב שתיצקו את הרעיונות והרגשות שלכם לכדי תכנים ותדאגו לפרסם אותם במקומות שנכונים לכם.
ובכל זאת, למרות שהיום ערב יום הזיכרון לחללי צה”ל, אני עדיין לא יכול להתעלם מכך שקורים הרבה דברים מסביב, שלכאורה לא רלוונטיים בכלל ליום הזה. וכמובן שאני מדבר על הקורונה, שבגללה אנחנו יושבים “רק” חודשיים בבית, וגורמת (כך אני מקווה) ללא מעט אנשים להעריך את מה שכן יש להם.
אז ביום שאנחנו עוצרים ונזכרים באותם אנשים שכבר לא איתנו, צריך באותה הזדמנות להעריך את מה שכן יש לנו ולהבין שלמרות הקשיים ולמרות העצב – החיים נמשכים.
זה קל להגיד, פחות פשוט ליישם זאת, אבל זה המצב, ובדיוק על זה מדבר השיר שאני משתף כאן שמאגד אוסף די מדהים של כמה מהאמנים הכי גדולים כרגע, שמבצעים גירסה מעלפת לשיר של ה-Foo Fighters, שהם לוחמים מהסוג שכובש את מצעדי הפזמונים.
השיר, שהתפרסם בימים האחרונים, צולם בפורמט הסופר פופולארי כרגע של ה”זום”, ואתם יכולים לראות שהאמנים שרים באווירה ביתית, תוך כדי שחלקם משתמשים בציוד שבטוח יש אותו לחלקכם (הו, שלום לך BLUE Yeti).
וזה מעניין מסיבה נוספת, כי כשהתחיל משבר הקורונה, צילמה קבוצת מפורסמים בראשות גל גדות סרטון COVER ספונטני לשיר IMAGINE – וזו הייתה חתיכת פארסה שזכתה לביקורת נוקבת מאוד.
אז במקרה הנוכחי, יש כאן שיר עם מילים קצת יותר מודעות למצב, והאמנים הצהירו שכל ההכנסות ממנו יתרמו לארגון הבריאות העולמי (ובינינו, הם גם שרים יותר טוב ופחות מעוררים אנטגוניזם).
לסיום, אני רוצה להגיד שהרבה אנשים מנבאים שהמציאות שלנו השתנתה לנגד עינינו בתקופה הזו ובעידן שאחרי הקורונה אנחנו נצא ל”עולם חדש”.
אז למרות שזה קצת הרבה מדי לבקש – אני מקווה שכחלק מה”עסקת חבילה” הזו נקבל גם פחות מלחמות, פנאטיות ובעיקר שכול.
